פרוסטטה או ערמונית, מדריך מידע

פרוסטטה, ערמונית בעברית, היא בלוטה השייכת למערכת הרבייה הגברית ותפקידה העיקרי הוא ייצור חלק מנוזל הזרע המספק אנרגיה לתנועת תאי הזרע. היא מקיפה ולופתת את צינורית השתן שדרכו יוצא השתן מהשלפוחית. יכולת זרימת השתן מהשלפוחית דרך צינורית השתן תלויה בקוטר הצינורית. אם קוטר הצינורית הוא נורמלי זרימת השתן היא תקינה; אם מתרחשת ירידה בקוטר הצינורית זרימת השתן קטנה באופן משמעותי. בלוטת הערמונית הממוצעת שווה בגודלה בערך לזה של בלוט

ערמונית מוגדלת (Benign Prostatic Hyperplasia)

אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בקרב גברים בגילאי העמידה, גיל ארבעים ומעלה בדרך כלל, היא בלוטת ערמונית או פרוסטטה מוגדלת (BPH), שעלולה לגרום לאי נעימות במגוון מצבים ולשבש את אורח החיים התקין של הלוקה בתופעה. למרות אי הנעימות הכרוכה בפרוסטטה מוגדלת, לא היה ידוע עד כה הקשר בינה לבין סרטן הערמונית או על עדות לסיכויי יתר לחלות בסרטן הערמונית. בניגוד לימים עברו, הטיפול בערמונית מוגדלת נחשב כיום פשוט יחסית ובטיפול פשוט אפשר להחזיר לכל אדם הלוקה בערמונית מוגדלת את איכות החיים שהייתה לו טרם לכן.

בימים שלפני התפתחות הרפואה המודרנית בלוטת ערמונית מוגדלת לא היוותה כנראה בעיה של ממש, שכן פרוסטטה מוגדלת נוטה להתפתח כאמור אצל כגברים בגילאים מאוחרים יחסית, גילאים שעד לפני מאות לא רבות של שנים, מרבית האוכלוסייה הגברית לא הגיעה אליהם. יחד עם זאת, כבר אז כנראה ידעו כי הסרת האשכים פותרת את בעיית הערמונית המוגדלת כיוון שזמן קצר לאחר הסרת האשכים מתחילה בלוטת הערמונית להתכווץ ולחזור לגודלה המקורי. באותה מידה, גברים שאשכיהם הוסרו בגיל צעיר כתוצאה מבעיה רפואית כגון סרטן האשכים, לא יסבלו כבוגרים מבעיית הערמונית המוגדלת.

מידע וסימפטומים של הערמונית המוגדלת

למעלה מ-90% מהגברים בגיל 80 ומעלה לוקים בתופעה במידה כזו או אחרת של חומרה. ככל שמאריכים ימים יותר, כך גדל הסיכוי – עד למידה של וודאות כמעט – לפתח ערמונית מוגדלת. להלן כמה מן הסימפטומים הבולטים של פרוסטטה מוגדלת:

• קושי במתן שתן
• קושי בריקון השלפוחית
• טפטוף בלתי נשלט לאחר מתן שתן
• הצורך לתת שתן כמה פעמים במשך הלילה
• זרם השתן מתחיל באיחור בעיקר בבוקר או בלילה וקיימת תחושה של אי ריקון מוחלט
• לעיתים, דחף בלתי נשלט לתת שתן באופן פתאומי
• לעיתים, כאב בעת מתן שתן
• לעיתים רחוקות דם בשתן, שעלול להצביע גם על זיהום

אבחון התופעה

כדי לאבחן האם המטופל אכן לוקה בתופעת הערמונית המוגדלת, יש ראשית לוודא את גודל הערמונית שלו. בדיקה זו נעשית בידי רופא המשפחה או אורולוג על ידי בדיקה ידנית ו/או הערכה הנפח באולטרא-סאונד. בנוסף, הרופא עשוי להציע בדיקות נוספות כגון: מדידת זרם השתן, בדיקת שתן במעבדה, בדיקת דם המסמן פעילות הערמונית - PSA - ובדיקות נוספות לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

טיפולים כירורגיים בערמונית מוגדלת

עד לפיתוח שיטת גת-גורן, הטיפול בערמונית מוגדלת היה כרוך בהתערבות כירורגית מסוגים שונים שמטרתם היתה להקטין את נפח הערמונית ובכך להקטין את הלחץ על צינורית השתן. גישה אחרת היא על ידי הגדלה ישירה של קוטר הצינורית עם הורדה חלקית או גדולה יותר של הערמונית. טיפולים אלה עסקו כולם בבלוטת הערמונית באופן ישיר, ולא במקור להגדלתה, דבר שלא היה ידוע עד כה.

טיפולים אלו סייעו באופן מרשים להקלה במתן השתן למספר רב מאוד של מטופלים, אבל מאידך הובילו לתקלות ולתופעות לוואי בעיקר בתחום אי שליטת השתן או פגיעה בזקפה.

טיפולים תרופתיים

במהלך השנים פותחו תרופות היכולות לסייע למטופלים. תרופות אלו עוסקות בשני אספקטים חשובים:

1. תרופות להקטנת עוצמת פעילות הטסטוסטרון בתוך הערמונית. תרופות אלו מצליחות לאחר זמן להקטין את נפח הערמונית ובהמשך להקטין את קצב הגדלת הערמונית על ידי הפחתת פעילות הטסטוסטרון ובכך להקל על זרימת השתן. .
2. תרופות שמרפות את השרירים הפועלים בסביבת צוואר שלפוחית השתן ובכך מקטינות את הלחץ על צינורית השתן ומתאפשרת זרימה טובה יותר.
3. לשני סוגי התרופות תופעות לואי שונות והן יעילות על לשלב מסוים של הגדלת הערמונית.

מחקרים, גילויים ופיתוחים אחרונים

לאחר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מתגלה הסיבה להגדלת הערמונית: זוהי זרימה לא תקינה של כמות וריכוז מוגבר מאוד של טסטוסטרון מאתרי הייצור באשכים ישירות אל תוך הערמונית. ידוע ברפואה שטסטוסטרון הוא האחראי הבלעדי על חלוקת תאי הפרוסטטה; אם כמותו גדולה הוא מגדיל את ערמונית ואם כמותו קטנה הוא מקטין את ערמונית.

לאור הגלוי של מקור הסיבה להגדלת הערמונית פותחה שיטת גת גורן המטפלת במקור ולא בסימפטום. לאחר פיתוח השיטה, ניתן לטפל בסובלים מפרוסטטה מוגדלת באופן פשוט יחסית וללא הסיבוכים המוכרים בשיטות הרגילות. הטיפול מבוצע באמצעות צנתור שבו נחסמת הזרמת הטסטוסטרון אל תוך הערמונית וזו כתוצאה מכך נסוגה מגדילתה ונפחה פוחת בהדרגה . כתוצאה מכך יש הקלה הדרגתית בסימפטומים לחלק ניכר מהמטופלים. הטיפול אינו כרוך בניתוח ולכן אינו כרוך בתופעות לוואי, אינו דורש אשפוז או הרדמה מלאה והוא אורך זמן קצר יחסית – כשעה וחצי עד שעתיים.

טיפים למניעת עצירת שתן, עוד בטרם הגעתך לטיפול

• אם זרם השתן הולך ויורד עם הזמן, מומלץ להתרגל לרוקן את השלפוחית ככל האפשר ולהימנע מלהתאפק.

• כשגדל משך הזמן עד לתחילת זרימת השתן, הדבר אומר שצינורית השתן הולכת ונחסמת. במידה והדבר קורה בעת קימה בלילה, או בבוקר, הדבר אומר שהשלפוחית מלאה ומתוחה. אלו מצבים שעלולים להוביל לעצירת שתן. לכן, מומלץ לקום פעמים רבות יותר בלילה על מנת לדאוג שהשלפוחית לא תגיע ללחץ שתן גבוה.

• רכיבה ממושכת על אופניים (או על אופנוע) במשטח לא חלק גורם לקפיצות ולמכות ברצפת האגן וברקמה הרכה בין האשכים לבין הרקטום. אלו עלולים להחמיר את התופעות עקב החבלות הקלות אך החוזרות ונשנות על הערמונית, צינורית השתן ועורק איבר המין. על כן, מומלץ להימנע מכך.

• בכל מקרה, יש להיזהר ממצב שבו שלפוחית השתן גדלה למימדים גדולים מאוד מהנורמלי או במצבים של שארית שתן גדולה לאחר ההשתנה. הדבר מרמז בד"כ כלל על לחץ מוגבר בתוך השלפוחית שיכול לגרום לזרימת שתן בכיוון הפוך, בחזרה אל הכליה ועלול לסכן אותה. על כן, יש להתייעץ עם הרופא להמשך טיפול מתאים.